הידרופוניקה-הידרו ?
שיטה זו מקובלת בעיקר בגידולי InDoor (חללים סגורים). גידול צמחים על גבי מים מדושנים או על גבי מצעים מנותקים אנאורגניים.
התאמת המצע לצמח: גידול באדמה וקרקע דורש התמודדות עם מצבים טבעיים. בהידרופוניקה החקלאי מייצר מערכת מבוקרת ואופטימלית בצורה מלאכותית.
במצע הידרופוני צריך שיתקיימו התכונות הבאות: אספקה של מים ואוורור בצורה שתאפשר את ספיחת המינרלים בקלות. אספקה תקינה של כל יסודות המזון החיוניים לצמח (מיקרו ומאקרו אלמנטים).
רמת חומציות (pH) מאוזנת 5.8 – 6.2. מצע גידול סטרילי.
מצעי הגידול והדרך לגדל: הידרופוניקה = גידול במים, אכן גידול הצמח בתמיסות מזון הינה הדרך העיקרית בחקלאות הידרופונית. אלא שהיום צורות הגידול בהידרופוניקה מגוונות יותר.
בחלק מצורות הגידול הנ"ל מזרימים את המים דרך בית השורשים (Recycle) ואילו באחרות – מזרימים את תמיסת ההשקיה בצורה חד כיוונית וכל עודף העודף מתנקז למיכל (Run To Waste).
הידרופוניקה מסתמכת על מצעי גידול סטריליים ואנאורגניים, דבר המקל על בקרת הגידול.
–גידול על בסיס מים: שורשים טבולים בתמיסת מזון.
–אירופוניקה: ריסוס של תמיסת המזון לכיוון בית השורשים.
–גידול על בסיס הידרוטון: השורשים נמצאים בתוך גרגרי סלעים  או כל חומר שהוא אנאורגני ושגודלו גבוהה מ: 3 מ"מ.
-גידול ב"ורמיקוליט": גידול בחרסית שטופלה בחום רב.
-גידול על בסיס צמר סלעים: משמש כבית השורשים.
–גידול על בסיס טוף בגודל 4-8 מ"מ: משמש כבית השורשים.
–מצעי גידול הידרופוניים נוספים: פרלייט, הידרוטון וקוקוס. אחת מהיתרונות הבולטים השיטות גידול הידרו היא ההתמודדות עם מחלות שורשים ריקבון ומחלות שורשים עלולים לפגום בכל התהליך הגידול.
מדי פעם ישנה ירידה בכמות ובבריאות היבול בגידול בתערובת אדמה או קרקע:
א. בגלל הפרעה בתנועת המים והאוויר
ב. מחלות בקרקע. במצבים כמו אלו השימוש במצעים הידרופוניים נותן פתרון. אגב גם כשתנאי הגידול טובים אך הקרקע אינה ראויה לעיבוד או כשפני השטח מסולע ההידרופוניקה עדיפה.

מערכת הידרופונית בשיטת ה- N.f.t הידרופוניקה – לשם מה? לאחרונה ישנו "טרנד" חדש בתחום החקלאות: גידול צמחים בחללי גידול סגורים.
אותם חללים סגורים מגנים על הצמחים מפני תנאים קיצוניים של הטבע ועוזרים בבקרת האקלים סביב הצמח. בצורה מבוקרת זו היבול גדול ואיכותי יותר וכמו כן ישנה שליטה על זמני הצמיחה והפריחה של הצמח.
הידרופוניקה ממתי? עוד במאה ה- 17 נערכו ניסויים הידרופוניים. בשנת 1860 פורסמה עבודה ע"י הפיסיולוג סקס, אשר הטמיע את יסוד הידרופוניקה המוכרת היום.
בתחילת שנות ה- 30 של המאה הקודמת החוקר האמריקני גריקה היה הראשון שניסה ליישם את רעיון ההידרופוניקה אך ההתעסקות והעבודה הרבה והמאומצת הותירו את ההידרופוניקה מאחור לעומת החקלאות המקובלת. כיום החקלאות ההידרופונית זוכה להתעניינות מחדש, וזאת מפני הביקוש הרב לפתרון בעיות ומחלות קרקע הפוגעות ביבולים ומכוון ששטחי הגידול החקלאי גדלו מאוד. עם התפתחות הטכנולוגיה גידול בשיטה ההידרופונית הפכה לקלה, מדויקת וזמינה. בארצנו שלנו שטחי הגידול ללא קרקע הינו כ -500 דונם.
הידרופוניקה בארץ: מצע הגידול המקובל ביותר בהידרופוניקה הינו הידרוטון. ההשקיה הינה מספר פעמים ביום בצורות שונות. בארץ משתמשים לרב בשיטת ה- Nft.
ההצלחה במערכות הידרופוניות ממוחזרות (Recycle) היא במקביל לבקרת המערכות והסביבה איתם המגדל עובד.
הצמח סופח ופולט מלחים שונים בכל השקיה מה שמשפיע בדרך ישירה על תמיסת ההשקיה ומיכל ההשקיה הראשי.
עוד שיטת גידול הידרופונית (Run To Waste): מפחיתה את החשש מפני מחלות שורשים, בדרך כלל משתמשים במצע קוקוס פרלייט. השקיה מספר פעמים ביום עד הופעת הנקז מה שמבטיח הצטברות מלחים נמוכה עד אפסית. זוהי צורת הגידול הנפוצה ביותר בארץ. הדבר החשוב ביותר עליו מסתמך המגדל ההידרופוני הוא: בקרה על המצע והאקלים, לשם כך נשתמש במכשור מתוחכם, מדויק ואמין.
גידול בשיטת הידרו נותנת לנו אפשרות השליטה בגידול וכנראה עוד נשמע הרבה על הידרופוניקה בעתיד. נכתב ע"י: פייגין ע נערך בשנית מבלי לגרוע ע"י: הידרו גארדן. באדיבות מרכז אקדמי לנוער ע"ש  סידני וורן – אדוגל