N.P.K – מה זה, ומה חשיבותם לצמחים?
שלושת המינרלים הבסיסיים ביותר והחשובים ביותר לכל הצמחים הם: חנקן, אשלגן וזרחן.
למעשה בלי שלושת המינרלים הללו הצמחים לא יכולים להתקיים. הצמחים זקוקים למינרלים אלו במידה כזו או אחרת בכל שלבי הגידול. חוסר אן עודף מהם יגרמו לסימני דחק (לחץ) המתבטאים בשינוי גוון ומרקם העלים, הענפים וכו'.. (הצהבה, כתמים, השחרה ועוד..)
חנקן N חיוני בשלבי הצמיחה. משמש כמפקח על יצירת הפרוטאין (חלבונים) אשר בונים את תאי הצמח. החנקן חיוני ליצירת חומצות אמינו, כלורופיל (הצבע הירוק של העלים והצמח) ואנזימים. ללא החנקן או בחוסר ממנו העלים הבוגרים יצהיבו אך אם זאת עורקי העלים יישארו ירוקים בתחילה, אך ללא טיפול נכון העלה כולו יצהיב, הצמיחה תאט ואף תיעצר, הגבעולים יהפכו סגלגלים (בדומה לחוסר באשלגן) ושאר העלים ימותו וינשרו. שימוש עודף בחנקן יתבטא בכך שהגבעולים יחלשו ויתקפלו, העברת המים תהיה מוגבלת ואף תביא עמה לכשל בצינורות ההובלה של הצמח, השורשים יתפתחו לאט ויגיעו עד לכדי ריקבון. עלים שייפגעו קשה יהפכו צבעם לחום, נחושת ואף יתייבשו, ינבלו וכמו כן הפריחה תראה דלילה.
זרחן P חיוני לצמחים בשלבי ההנבטה וכמו כן בשלבים המוקדמים של הפריחה. הזרחן דרוש לצמח בזמן הפוטוסינתזה ובנוסף משמש גם כמנגנון המעביר אנרגיה לכל חלקי הצמח. בזרחן אנזימים וחלבונים רבים החשובים ליצירת הזרעים. חוסר בזרחן מתבטא בצמיחה אטית ודלילה. העלים קטנים ורזים מכפי שאמורים להיות ואף יהפכו צבעם לכחלחל על גבול הטורקיז, גבעולים יהפכו סגלגלים (בדומה לחוסר בחנקן), קצוות העלים ישחירו ויתקפלו ובמצבים קיצוניים יקמלו וינשרו. אחד מהסימנים הבולטים של מחסור בזרחן הנו בפריחה מאוחרת ופירות קטנים. עודף במינרל זה אינו נראה לעין מהרגע הראשון ולפעמים יעברו שבועות עד שהצמח "יאותת" לנו על עודף שכזה. ישנו קשר ישיר בין עודף בזרחן לבין אפשרות הצמח לספוח המינרלים הבאים: סידן, נחושת, ברזל, מגנזיום ואבץ ולכן סימני חוסר במינרלים הנ"ל יכולים גם לבטא עודף בזרחן.
אשלגן K חיוני בכל שלבי הגידול של הצמח, הן בשלב צמיחתו והן בשלב פריחתו. למעשה מינרל זה משפר את חוסנו של הצמח מפני מחלות, ריקבון ופטרת. האשלגן אחראי להעברת הסוכרים לכל חלקי הצמח. האשלגן מגביר את הכלורופיל ומשמש כמפקח בספיחת: חמצן, פחמן דו חמצני והשימוש באור. חיוני לצמיחת השורשים וליכולת הצמח לספוח את המים ולהעלותם מהשורש לקצהו. חוסר באשלגן אינו נראה לעין מהרגע הראשון, למעשה הצמח יכול להראות בריא גם שכבר נפגע ממחסור זה. סימני המחסור נראים כצהוב כהה בקצוות העלים בתחילה, במצבים קיצוניים סימנים אלו ילכו ויתפשטו לאורך כל העלים עד לכדי מותם. שימו לב שבמחסור באשלגן הצמח יהיה פגיע יותר למחלות. למעשה חוסר באשלגן מביא לפגיעה בחלבונים החיוניים לבניית תאי הצמח. קשה לזהות עודף באשלגן מכוון שעודף שכזה מקשה על הצמח לספוח מינרלים שונים כגון: מגנזיום, מנגן, אבץ ואף ברזל, לכן כשתיפגשו עם סמני מחסור במינרלים אלו הסיקו גם שישנו מצב של עודף באשלגן.